Logo iw.emedicalblog.com

יום זה בהיסטוריה: 30 באוקטובר - מרגו ואנה

יום זה בהיסטוריה: 30 באוקטובר - מרגו ואנה
יום זה בהיסטוריה: 30 באוקטובר - מרגו ואנה

Sherilyn Boyd | עוֹרֵך | E-mail

וִידֵאוֹ: יום זה בהיסטוריה: 30 באוקטובר - מרגו ואנה

וִידֵאוֹ: יום זה בהיסטוריה: 30 באוקטובר - מרגו ואנה
וִידֵאוֹ: This Day in History, October 30, 2019 2023, סֶפּטֶמבֶּר
Anonim

יום זה בהיסטוריה: 30 באוקטובר 1944

רוב האנשים מכירים את הסיפור הטרגי של אנה פרנק, הנערה היהודייה הצעירה שנאלצה להסתתר עם משפחתה, כאשר אחותה הגדולה מרגו קיבלה הודעה טלפונית מהמשרד המרכזי להגירה יהודית לדווח למחנה עבודה ב -1942. הפעם התגוררה המשפחה בהולנד הכבושה, לאחר שעלתה לארץ מגרמניה ב -1933 עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון.
רוב האנשים מכירים את הסיפור הטרגי של אנה פרנק, הנערה היהודייה הצעירה שנאלצה להסתתר עם משפחתה, כאשר אחותה הגדולה מרגו קיבלה הודעה טלפונית מהמשרד המרכזי להגירה יהודית לדווח למחנה עבודה ב -1942. הפעם התגוררה המשפחה בהולנד הכבושה, לאחר שעלתה לארץ מגרמניה ב -1933 עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון.

הם הוסתרו עד ה -4 באוגוסט 1944, כאשר מחבואו נחטף על ידי הגרמנים. פושעים שנחשבו לפושעים על התעלמות מהפקודות של מרגו והסתתרות, אוטו ואדית פרנק ובנותיהם נידונו לעבודות הקודש על עבודת פרך ואחר כך נשלחו למחנה המעבר וסטרבורק ההולנדי, והגיעו ב -8 באוגוסט. הם הועברו לאושוויץ ב - 3/9/1944.

כשפרנקים הגיעו למחנה, זה היה בעקבות טירוף מוות של סיוטים - עם אלפי אינספור שבויים שנשלחו לתאי הגזים עם הגיעם. למרבה הפלא, פרנקים שרדו כל מיון ראשוני, אשר ראה 549 של 1,019 אנשים על המשלוח שלהם מיד נשלח אל מותם. המרכיב הכללי שבו השתמשו הגרמנים באותם ימים היה - אלה שהיו כשירים לעבודה הורשו לחיות, וכל האחרים נהרגו. אלה בגיל צעיר עד אמצע שנות העשרה או הצעירים יותר נראו בדרך כלל בלתי כשירים לעבודה ונשלחו מיד לתאי הגזים, אבל אן, שהיתה אז בת 15, הגיעה בסופו של דבר לאחת הצעירות בתחבורה כדי להינצל מהגורל.

משפחת פרנק נשארה במצב בריאותי טוב בזמן שהסתתרו, וזה בטח עזר להם במיון הראשוני. אף על פי שנחתו בגיהנום על אדמת אושוויץ, הם קיוו שתועלתם המתמשכת כעובדים, ועתידן הקרוב של בעלות הברית יבטיחו את הישרדותם.

אבל ב- 30 באוקטובר 1944, עם התקדמות הרוסים לפולין, גורשו רבות ממחנות אושוויץ לברגן-בלזן בצפון גרמניה. מרגו ואנה פרנק היו בין אלה שנאלצו לצאת למסע, אבל אמם, אדית, נותרה מאחור. כשהיא נחרדת מהיותה מנותקת מבנותיה, נכנעה אדית פרנק לצער ולרעב ומתה בתחילת 1945. היא כבר היתה במצב בריאותי גרוע, משום שלפי הדיווחים היא נתנה חלק גדול ממנותיה הדלות לבנותיה בזמן שהותם באושוויץ.

מרגו ואן הגיעו ל"ברגן-בלזן", הצפוף וחום-המחלות, שבו סבלו אלפי אסירים מחשיפה בחורף הגרמני המר והורעבו עד שלדים אנושיים. הרבה אנשים שם, כולל האחיות פרנק, היו גם שורץ גרדת, וטיפוס שטף את המחנה.

רייצ'ל ואן אמרונגן-פרנקפורד היתה ניצולה של ברגן-בלזן. היא הכירה את אנה ומרגוט פרנק וזכרה את ימיהן האחרונים. היא סיפרה ליוצר הסרט התיעודי ווילי לינדוור: "הטיפוס היה סימן ההיכר של ברגן-בלזן. לאן ולמרגוט היו פרצופים חלולים, עור מעל עצם. הם היו קרים מאוד. היו להם המקומות הפחות רצויים בצריפים, למטה, ליד הדלת, שנפתחה וסגרה כל הזמן. אתה באמת יכול לראות את שניהם מתים."

הניצולה, ג'ני ברנדס-ברילסלייפר, סיפרה עוד סיפור קורע לב, "ראשונה, מרגוט נפלה מהמיטה על רצפת האבן. היא לא יכלה עוד לקום. אן מתה כעבור יום. שלושה ימים לפני מותה מטיפוס היה כאשר השליכה את כל בגדיה בהזיות מזוויעות. זה קרה ממש לפני השחרור ".

ברגן-בלזן שוחררה ב -15 באפריל 1945 על-ידי קבוצת בעלות הברית של בעלות הברית ב -25 באפריל 1945, מחשבה ארוכה כי שבועות ספורים לאחר מותן של אן ומרגוט פרנק, אך מלמדת לאחרונה כי מותם אירע מתישהו בפברואר. הבולטים ביותר בין הראיות לכך הם שהפרנקים נדבקו בתחילת פברואר, ובדרך כלל אלה במחנות ימותו תוך שבועיים מהידבקות במחלה.

כך או כך, כאשר בנות הברית שחררו את המחנה, הן גם שרפו אותו על הקרקע כדי למנוע את התפשטות הטיפוס. אי שם באתר, יחד עם כל כך הרבה קורבנות תמימים אחרים, אחיות פרנק נקברו באחד הקברים ההמוניים.

לאחר תום המלחמה חזר אוטו פרנק לאמסטרדם, שם נודע לו כי אף אחד מבני משפחתו לא היה בין הניצולים. שם הוא קיבל גם את יומנה של בתו הצעירה, שניצלה על ידי אחת המטפלות הקודמות, מיפ גיז, לאחר שהתחבאו על מקום המחבוא שלהם. לרוע המזל, יומנה של מרגו אבד.

מוּמלָץ: